התנגדות לביצוע שטר
התנגדות לביצוע שטר, היא בקשה להתגונן, המוגשת על ידי חייב שנפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל, בגין שטר או שיק שמסר ולא נפרע.
פתחו כנגדך תיק הוצאה לפועל ואתה מתנגד לחוב? חייג עכשיו ל- 050-6499921 ותקבל יעוץ ראשוני ללא עלות או התחייבות!
בהתנגדות לביצוע שטר, החייב צריך לפרט את טענות ההגנה שלו, לצרף תצהיר ואסמכתאות שיגבו את טענותיו בבקשה.
אם בקשת ההתנגדות של החייב תתקבל, היא תהפוך להיות כתב ההגנה של החייב, בהליך המשפטי שינוהל בינו לבין הנושה, לכן, חשוב להגיש בקשה על ידי עו"ד הוצאה לפועל, בקשה מפורטת ומקצועית.
עורך דין הוצאה לפועל שלו טסה, מתמחה בהוצאה לפועל והגשת התנגדות לביצוע שטר, חייגו עכשיו לקבלת שיחת יעוץ ללא עלות או התחייבות.
התנגדות לביצוע שטר-רקע והסבר
החוק בישראל, מאפשר לאדם שמחזיק בידו שטר או שיק של חייב שלא נפרע, לדלג על בית המשפט ולפתוח ישר בהליכי גבייה בהוצאה לפועל כנגד החייב, באמצעות הגשת "בקשה לביצוע שטר" ו/או "בקשה למימוש משכון או משכנתא", ר' סעיף 81א (א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, להלן:"החוק".
הסיבה לכך, היא שעצם מסירת השיק או השטר על ידי החייב לנושה, מעידה על כך שהחייב מכיר בחוב, ולכן, אין הצדקה לאפשר לחייב לנהל הליך משפטי בגין החוב.
ואולם, ככל שהחייב סבור שיש לו טענות הגנה המצדיקות את אי תשלום החוב, יכול החייב להגיש בקשה הנקראת "התנגדות לביצוע השטר" ,ככל שתתקבל הבקשה, יתאפשר לחייב לנהל הליך משפטי בגין החוב.
התנגדות לביצוע שטר-טענות הגנה
- טענת פרעתי- טענה שהחוב שולם, על החייב הנטל לצרף אסמכתאות שיגבו טענתו, חשוב לציין, במקרה והחוב נפרע לפני שנמסרה האזהרה לחייב, אז טענת פרעתי, תועלה במסגרת התנגדות לביצוע שטר, אך, אם החוב נפרע לאחר שנמסרה האזהרה לחייב, אז החייב, נדרש להגיש בקשה בטענת פרעתי במקום התנגדות לביצוע שטר.
- גניבת שיק או שטר חוב.
- זיוף– למשל, אם זויפה חתימת החייב על גבי שטר חוב או שיק.
- כישלון תמורה– טענה של החייב לפיה, הנושה התחייב לספק מוצר או שירות בגין השיק שנמסר לו, אך בניגוד להתחייבות, הנושה לא סיפק את המוצר השירות שהתחייב למסור.
- קיזוז- ככל והנושה הוא צד שעימו בוצעה העסקה שבגינה נמסרה השיק ("צד קרוב"), יכול החייב לטעון טענת קיזוז חוזית, כלומר לטעון, שיש לקזז את החוב בשיק שמסר כנגד חוב של הנושה כלפי החייב. רא לדוגמה: רע"א 6250/98 Nordlland papuer Ag נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.א בע"מ
- שיק ביטחון- במקרה שבו החייב מסר שיק לביטחון ולא ביצע הפרה שמצדיקה הפיכת שיק הבטחון לשיק רגיל, או אז, יכול החייב לטעון, שהנושה שאין להתייחס לשיק הבטחון כשיק רגיל והנושה לא היה רשאי לפרוע השיק.
- פגם בהיסב השיק– ככל ומדובר בשיק סחיר שסוחר לצדדי ג', אזי יש צורך לבדוק את תקינות ההסבות שבוצעו על השיק, ככל ובוצעה הסבה שלא בהתאם לכללים, הנושה לא יחשב כאוחז כשורה וניתן יהיה לבטל את תיק ההוצאה לפועל.
- היעדר פרטים על גבי השטר-אם חסרים פרטים על השיק או השטר, מחזיק השיק לא ייחשב "אוחז כשורה", (ר' סעיף 28 (א) פקודת השטרות [נוסח חדש]) (להלן: "פקודת השטרות"), מחזיק שאינו אוחז כשורה לא רשאי להגיש תביעה שטרית בהוצאה לפועל כנגד החייב.
- חריגה מהרשאה– ככל והנושה מילא פרט מהותי על גבי השטר ללא הרשאתו של החייב, למשל, הנושה מילא סכום גבוה יותר בשטר החוב מזה שהוסכם, או אז יכול החייב לטעון שאין לאכוף את השיק , בהתאם לסעיף 19(ב) לפקודת השטרות, החייב הוא זה שיצטרך להוכיח כי מילוי השיק בוצע בחריגה מהרשאה.
- בתיק שטר משכנתא על דירת מגורים-אם התיק נפתח לפני שעברו 6 חודשים מיום שנוצר החוב.
השלכות צד קרוב וצד רחוק על טענות הגנה
שהמתנגד הוא צד קרוב, כלומר צד שביצע את העסקה עם הזוכה, הוא יכול לטעון מגוון רחב של טענות, לרבות טענות חוזיות כנגד ביצוע השטר.
אך כאשר החייב הוא צד רחוק לנושה, כלומר, החייב לא ביצע עסקה עם הנושה, הנושה הוא צד ג' שהוסב לטובתו השיק, אז החייב מוגבל בטענות ההגנה העומדות לרשותו ולא יכול לעלות טענות חוזיות למשל כנגד הצד עמו ביצע את העסקה, כך לדומה, שמדובר בצדדים רחוקים, החייב לא יכול לעלות טענת כישלון תמורה, טענת קיזוז וכד'.
איך מגישים התנגדות לביצוע שטר ?
את בקשת ההתנגדות יש להגיש ב-2 עותקים ובאופן מקוון, אך במקרה שבו החייב לא מיוצג, עומדת בפניו אפשרות להגיש את הבקשה גם באופן ידני.
התנגדות לביצוע שטר מוגשת על גבי טופס ייעודי של לשכת ההוצאה לפועל, טופס 218.
מה כוללת בקשת התנגדות לביצוע שטר ?
- נימוקי ההתנגדות לביצוע שטר- החייב צריך לפרט את טענות ההגנה מטעמו, לנמק מדוע הצדקה לתשלום החוב.
- סכום ההתנגדות- החייב צריך לציין אם הוא מתנגד לכל החוב או רק לחלקו
- פרטי החייב, הזוכה ותיק ההוצאה לפועל-החייב צריך למלא בטופס הייעודי את כלל הפרטים הרלבנטים.
- תצהיר לאימות העובדות מטעם החייב- החייב צריך לצרף לבקשה גם תצהיר מטעמו.
- ייפוי כח מעורך דין– ככל והחייב מיוצג, יש לצרף ייפוי כח.
- אסמכתאות וראיות לגיבוי טענות ההתנגדות-החייב נדרש לצרף לבקשתו כל אסמכתא רלבנטית לבקשתו.
- העתק הבקשה לביצוע שטר- החייב צריך לצרף את בקשת הזוכה לבקשתו.
- צילום ת.ז– יש לצרף לבקשה, צילום ת.ז של החייב.
להיכן מגישים את בקשת התנגדות לביצוע שטר ?
בהתאם לתקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש”מ-1979.(להלן : תקנות ההוצאה לפועל) החייב יכול להגיש את בקשת ההתנגדות לשתי לשכות אפשרויות:
- לשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע שטר.
- לשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בהליך.
המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר
התנגדות לביצוע שטר יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת האזהרה, וזאת בהתאם לתקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל.
חייב שהגיש בקשת התנגדות באיחור, לאחר 30 יום מקבלת האזהרה, צריך לצרף לבקשתו :
- בקשה להארכת מועד הגשת בקשת ההתנגדות– החייב צריך לצרף תצהיר לבקשה ולנמק את הסיבות לאיחור בהגשה
- בקשה לעיכוב הליכים – בכדי למנוע עיקולים והגבלות שונות על החייב עד למתן החלטה בבקשה ההתנגדות.
לאחר שהחייב הגיש התנגדות לביצוע שטר , הוא יהיה פטור אוטומטית מהתייצבות לחקירת יכולת, אם תדחה ההתנגדות, החייב יידרש להתייצבות לחקירת יכולת.
התנגדות לביצוע שטר- עיכוב הליכים
התנגדות שהוגשה בתוך 30 יום מקבלת האזהרה- יעוכבו ההליכים כנגד החייב באופן אוטומטי(ר' תקנה 108 (א) לתקנות ההוצאה לפועל), הזוכה לא יוכל לנקוט הליכי גבייה כנגד החייב, כלומר לא ניתן לבצע עיקולים והגבלות על החייב.
עיכוב ההליכים יעמוד בתוקפו עד להחלטה אחרת מצד בית המשפט( ר' לתקנה 108 ג' לתקנות ההוצאה לפועל).
התנגדות שהוגשה לאחר 30 יום מקבלת האזהרה- אין עיכוב הליכים אוטומטי, החייב יכול לנקוט הליכי גבייה כנגד החייב ( עיקולים, הגבלות וכד').
בכדי לעכב את ההליכים, החייב צריך להגיש בקשה נפרדת לעיכוב הליכים, הבקשה תוגש לבית המשפט שאליו הועברה ההתנגדות.
הדיון בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר
הדיון בבית המשפט בבקשת ההתנגדות , עוסק בשאלה האם לקבל את בקשת החייב להתגונן.
כאמור לעיל, בתביעות חוב שיסודם בשטר שמסר החייב ולא נפרע, אין לחייב זכות מוקנית להתגונן, החייב צריך למעשה לבקש מבית המשפט את עצם הזכות להתגונן.
במהלך הדיון, החייב ייחקר על תצהירו שצירף לבקשת ההתנגדות על ידי הזוכה או בא כוחו, סביר להניח שגם בית המשפט ישאל את החייב שאלות.
לאחר סיום הדיון, בית המשפט יכריע אם לקבל את בקשת ההתנגדות או לאו.
אם בקשת ההתנגדות תתקבל– בית המשפט מאפשר לחייב להתגונן, תיק ההוצאה לפועל ייסגר, וההליך שהחל בהוצאה לפועל יועבר למעשה להליך משפטי.
אם בקשת ההתנגדות תדחה– לחייב לא יתאפשר להתגונן בהליך משפטי וההליכים בהוצאה לפועל יימשכו.
התנגדות לביצוע שטר- נטל ההוכחה
בהתאם להלכות בתי המשפט, החייב לא נדרש להוכיח את גרסתו בדיון בבקשת ההתנגדות, כל שמצופה מהחייב הוא להראות הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי.
ויודגש, החייב לא צריך להציג סיכויי הגנה טובים, כל שנדרש מהחייב על מנת לקבל את הרשות להתגונן, הוא להראות, שאם תתקבל גרסתו – אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה, ר' בעניין זה ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ.
מתי תדחה התנגדות לביצוע שטר?
רק במקרים נדירים, שבהם הגנת החייב היא משוללת יסוד, בית המשפט ידחה את בקשת ההתנגדות ולא יאפשר לחייב להתגונן בבית המשפט.
השלכות החלטת בית המשפט בהתנגדות:
דחיית בקשת ההתנגדות:
- הליכי ההוצאה לפועל יימשכו-על הזוכה להגיש להוצאה לפועל את החלטת בית המשפט בתוך 14 ימים, ולאחר מכן יוכל להמשיך בהליכים ההוצאה לפועל.
- זכות ערעור לחייב-החייב זכאי לערער על החלטת בית המשפט לערכאת הערעור.
קבלת בקשת ההתנגדות:
- תיק ההוצאה לפועל ייסגר-החייב צריך להגיש את החלטת בית המשפט ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים(ר' סעיף 108 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל).
- החייב יקבל את יומו בבית המשפט-הליכי ההוצאה לפועל יועברו להליך משפטי, הבקשה לביצוע שטר תהפוך להיות כתב התביעה ובקשת ההתנגדות תהפוך להיות כתב ההגנה וינוהל הליך משפטי על כל הכרוך בכך.
- ערעור –הנושה לא רשאי לערער על ההחלטה, זאת בהתאם לסעיף 1(9) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, הנושה יהיה רשאי לערער על ההחלטה רק במסגרת ערעור על פסק הדין.
