קיפוח המיעוט

סכסוך שותפים

קיפוח המיעוט

בעל מניות מיעוט בחברה ? השותפים שלך מנצלים לרעה את כוח הרוב ומקפחים אותך?  לא מחלקים דיבידנדים? מרוקנים את החברה? מנשלים אותך? אבד האמון ונקלעת למבוי סתום? מצד אחד אתה לא נהנה מרווחי החברה שננגסים על ידי הרוב ובנוסף אתה לא יכול להשתחרר מהקיפוח ולמכור את מניותיך, כי מי כבר יקנה מניות מיעוט?

הסרת הקיפוח

הגשת תביעת קיפוח המיעוט היא כלי  שיחלץ אותך מעושק המיעוט! בית המשפט רשאי לפסוק כל סעד על מנת להסיר את הקיפוח, הפתרון המרכזי של בתי המשפט לקיפוח ואפילו לאובדן אמון בין השותפים הוא לכפות על הרוב לרכוש את חלקו של המיעוט לפי שווי ריאלי!

כלומר, גם במקרה שבית המשפט ידחה את טענת הקיפוח, הוא עדיין רשאי לחייב את הרוב לרכוש את מניותיך לאור אובדן האמון בין השותפים, הלכה למעשה, אם אתה בעל מניות מיעוט בחברה פרטית, הדרך היחידה שלך למכור את מניותיך בשווי ריאלי היא באמצעות הגשת תביעת קיפוח מיעוט.

למה לבחור במשרדנו לתביעת קיפוח המיעוט?

קיפוח המיעוט הוא תחום העיסוק העיקרי של משרדנו, עו"ד טסה עם ניסיון של עשור בתחום ומחזיק בנוסף בתואר בכלכלה, לקוחותינו מסתייעים בהתמצאותנו החשבונאית והמשפטית. משרדנו מספק ליווי מקצועי לאורך כל הדרך מהשלב הראשוני של ייעוץ, איסוף החומרים וגיבוש האסטרטגיה, כלה בהגשת התביעה, ניהול ההליך, עד לקבלת התוצאה המיטבית.

כדי לעצור את עושק המיעוט, התקשר עוד היום לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות והתחייבות!   0506499921.

יתרונות תביעת קיפוח המיעוט בחברות פרטיות

  • קל יותר להוכיח קיפוח ולקבל סעד של רכישה כפויה
  • נטל ההוכחה המוטל על התובע הוא קל יותר מאשר תביעות "רגילות".
  • פגיעה בציפיות לגיטימיות נחשבת קיפוח.
  • ניתן לדרוש  מינוי רואה חשבון חקירתי שיבדוק את עניינה של החברה.
  • בית משפט מוסמך לפסוק כל סעד על מנת להסיר את הקיפוח: חלוקת דיבידנד, שינוי מסמכי היסוד של החברה, שינוי החלטות עבר, רכישה כפויה וכד'
  • הסעד המרכזי הוא  לחייב הרוב לרכוש את המיעוט לפי שווי ריאלי!
  • בית המשפט יכול להורות על רכישה כפויה גם אם לא הוכחת את הקיפוח, אלא רק אובדן אמון!
  • שווי מניות נדיב בהליך- מעריך שווי יקבע שווי ריאלי וללא הפחתה בגין מניות מיעוט!

במאמר זה אביא בפניכם סקירה חלקית של הוראות החוק והפסיקה בנוגעות  להליך קיפוח המיעוט, כמו כן  אעמוד על יתרונותיו הרבים של ההליך.

קיפוח המיעוט-הוראות החוק

להלן סעיף החוק הרלבנטי מחוק החברות תשנ"ט – 1999 :

הזכות במקרה של קיפוח

191. (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

הסעיף מקנה לבית המשפט סמכות רחבה באשר לסעדים אותם הוא מעניק על מנת למנוע או להסיר קיפוח (צפורה כהן בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות ב 180 (2008)).

מה זה בכלל קיפוח המיעוט?

קיפוח המיעוט, הוא כאשר הרוב עושה שימוש לרעה בכוחו בחברה, באופן שמשרת את  האינטרסים של הרוב ומקפח את בעלי מניות המיעוט, כתוצאה מהקיפוח ישנה חלוקה לא הוגנת של פירות החברה בין בעלי המניות.(ר' למשל: ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, פסקה 26 (28.5.2012); ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' חביב, פסקה 8 (28.2.2016).

בהתאם לפסיקה, בכדי להוכיח קיפוח, די להראות שנפגעו ציפיותיו הלגיטימיות של בעל מניות, ואין הכרח להראות שהתנהגות הרוב היא משום הפרת זכות כתובה. כך למשל, בית המשפט פסק כי בחברה המאופיינת כמעין-שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה (ראו:  ע"א 8712/13 – אדלר נ'  לבנת, פסקה 66 (01/09/2015); ע"א 3432/17 טופז (יוכט) נ' יוכט, פסקה 25 (16.4.2020); כהן, בעמ' 122-121).הכרעת בית המשפט אם מדובר בציפייה לגיטימית וקיפוח המיעוט תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה  (ר' ע"א 3432/17 טופז נ' יוכט (16.4.2020)).

דוגמאות נפוצות של קיפוח המיעוט:

  • פיטורי בעלי מניות המיעוט.
  • אי חלוקת דיבידנדים.
  • הענקת משכורות גבוהות ובונוסים לבעלי השליטה.
  • הסטת הכנסות החברה לבעלי מניות הרוב באמצעים אחרים, לדוגמה: השתת הוצאות פרטיות על החברה, הכנסות לא מדווחות,  עסקאות בעלי עניין וכד'.
  • הדרת בעל מניות ממידע.
  • הדרת בעל מניות מהחלטות ההנהלה.
  • דילול מניות המיעוט.

קיפוח המיעוט בחברה פרטית לעומת ציבורית

קיפוח המיעוט בחברות פרטיות היא בעיה בולטת והרסנית יותר ויש לכך כמה סיבות:

  1. חברות פרטיות, מתאפיינות בדרך כלל במספר מועט של בעלי מניות, לכן, קל יותר לבעלי מניות הרוב להתאחד בכדי לקפח את המיעוט.
  2. בשונה מבעל מניות בחברה ציבורית, בעלי מניות בחברה פרטית תלויים ברווחים מהחברה.
  3. חברה פרטית, שמניותיהן לא נסחרות, קשה עד בלתי אפשרי לבעל מניות המיעוט למכור את מניותיו בשווי ריאלי והוא למעשה נותר לכוד בחברה מבלי יכולת להנות מרווחיה.

משכך, בית המשפט נכון יותר לבוא לעזרת המיעוט בחברה פרטית, ראשית, קל יותר להוכיח קיפוח בחברה פרטית מחברה ציבורית, שנית, כשמדובר בבעל מניות מיעוט בחברה פרטית, בית המשפט יטה ביתר קלות לכפות על בעלי מניות הרוב לרכוש את מניות המיעוט, ובנוסף, יהיה נכון יותר להתערב בהחלטות החברה (ר' א' חביב סגל, "דיני חברות" (2007 (609-608).

נטל ההוכחה בתביעות קיפוח

ככלל, לבעלי מניות הרוב יש גישה בלתי מוגבלת למידע בעוד בעלי מניות המיעוט ממודרים וחשופים רק לחלק מהמידע, במצב דברים זה, נמנעת יכולתו של בעלי מניות המיעוט להוכיח קיפוח המיעוט. משכך, ההלכה בבתי המשפט, שאמנם הנטל להוכיח קיפוח המיעוט מוטל על התובע ואולם נטל זה קל ודי בהגשת ראייה לכאורה לדברים על מנת שהנטל יועבר לכתפי בעלי מניות הרוב להראות שפעלו לטובת החברה, וכי פעולתם אינה מהווה קיפוח (ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ).כמו כן, ככל שמוגשת ראייה, המעוררת סימן שאלה רציני וחשד ממשי שאין זו פעולה בתום לב ולטובת החברה, הרי זו בגדר ראשית ראייה מספקת על מנת להפוך את נטל ההוכחה על כתפי הרוב להראות שהחלטה זו אין בה כדי קיפוח המיעוט (ע"א 667/76 גליקמן נ' א.מ. ברקאי; ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר), ושהיא עומדת במבחן "ההגינות המלאה" (ע"א 2718/09 "גדיש" נ' אלסינט (28.5.2012), ע' 34-35).

בנוסף, על הטוען לקיפוח המיעוט לא מוטלת החובה להוכיח תרמית או הפרה של בעלי השליטה את חובותיהם על-פי דין, עושק מכוון או פעולה בזדון, ודי בהצגת קיפוח בפועל (ראה בהקשרים אלה א. חביב-סגל, דיני חברות, כרך א' (1999), ע' 451-452, 462; בש"א 32492/96 חבר הצלחת יחזקאל נ' עו"ד הררי).

קיפוח מיעוט בחברה- סעד

הייחוד בתביעת קיפוח המיעוט הוא שהיא מאפשרת לבית המשפט להעניק קשת רחבה של סעדים על מנת להסיר את הקיפוח ולהגיע לתוצאה הצודקת ביותר (ראו: ע"א 6290/17 מגנזי נ' לוי, פסקה 15 (11.2.2018), ו ע"א 2786/18 – יוסי בכר נ' מרדכי קופרלי, תק-על 2021(4), 13919(30/12/2021).

להלן מקצת הסעדים שבית משפט מוסמך להורות עליהם בתביעות קיפוח:

  • חלוקת דיבידנדים.
  • מינוי חוקר מטעם בית המשפט שיבחן את פעילות החברה.
  • להורות על סעד של "הפרדת כוחות" לפי מנגנון שיסבור לנכון בית המשפט
  • לחייב את הרוב לרכוש את מניות המיעוט.
  • להורות על שינוי שיעור האחזקות בחברה.
  • שינוי מסמכי היסוד של החברה.

האם אי חלוקת דיבידנד זה קיפוח המיעוט?

ככלל, הימנעות מחלוקת דיבידנד בחברה מרוויחה איננה טענה שבכוחה לבסס, כשלעצמה, עילת תביעה בגין קיפוח, יחד עם זאת, טענה שעניינה אי-חלוקת דיבידנד עשויה, בהצטרפה לגורמים נוספים בעלי משקל משמעותי, להוביל למסקנה כי החברה נוהלה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות או של חלקם" (ראו: ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (28.5.2012).

קיפוח המיעוט- סעד של מינוי חוקר לחברה

מכח סעיף 191(א) לחוק החברות ובהתאם להלכה הפסוקה, רשאי בית המשפט למנות חוקר לבדיקת ענייניה של החברה וזאת בנסיבות המצדיקות לעשות כן [ראו: ע"א 1596/96 יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ (15.10.1998)], הצורך במינוי חוקר יכול לנבוע ממספר הגורמים אך ישנם שני גורמים מרכזיים:

במצב שבו בעל מניות סובל מבעית חוסר מידע שתמנע ממנו את היכולת לדעת או להוכיח את קיומו של הקיפוח, קיימת אפשרות כי בית המשפט ימנה חוקר לבדיקת ענייניה של החברה (ראו: עא 6041/15 – האמה בעמ נ' אורנה מולר, תק-על 2016(3), 12602(25/09/2016).

במקרים בהם תובענה להסרת הקיפוח מבוססת על אי סדרים ומרמה בניהול החברה. ככל שבית המשפט סבור כי קיים חשד לכאורי שענייני חברה מתנהלים בדרך שיש בה כדי לקפח בעל מניות בה, רשאי הוא להורות על מינויו של חוקר לבירור חשדו [ראו: הזכות למידע אודות החברה, עמודים 406-393 והאסמכתאות שם; כן ראו: ה"פ (מחוזי ת"א) 648/03 הורביץ נ' טלמניע בע"מ (בהקפאת הליכים), פסקה 5(א)(בב) (12.10.2004)].

סעד "הפרדת כוחות" בגין אובדן אמון

כאמור, קיפוח המיעוט בחברות פרטיות היא בעיה שכיחה וקשה יותר, בעל מניות המיעוט שמקופח יכול למצוא עצמו לכוד בחברה, כיוון שיש קושי למכור מניותיו מיעוט שאינן נסחרות. משכך, הסעד העיקרי של בתי המשפט במקרים של קיפוח או אפילו אובדן אמון הוא סעד של" הפרדת כוחות", כלומר בית המשפט קובע מנגנון מסוים שבסופו מפרידים בין בעלי המניות.

ודוק,  במקרה שמדובר בחברה פרטית שהיא "מעין שותפות", אפילו אם בית המשפט ידחה את טענת הקיפוח, הוא עדיין צפוי להורות על הפרדת כוחות, במקרים של אובדן אמון בין השותפים, המובילים לרוב למבוי סתום. (ר' : ע"א 3662/17 פלוני נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח, פסקאות 22-23 (1.2.2018)). בית המשפט הוא שיקבע אם החברה הנדונה היא "מעין שותפות", לצורך כך בית המשפט יכול להיעזר בשורה של מבחני עזר ובכללם: מהו מספר בעלי המניות, ומהם יחסי אחזקותיהם, האם מדובר בחברה משפחתית, האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת מניות בחברה.

על כל פנים, סעד "הפרדת הכוחות" יכול ללבוש צורות שונות ולהלן:

           (1)    פירוק החברה; סעד קיצוני וחריג שמתאים למצב שבו חברה הגיעה למצב של "מבוי סתום" עקב אובדן אמון בין בעלי מניותיה. עם זאת, לרוב ישנם סעדים חלופים שיכולים למנוע את קיפוח המיעוט מבלי לפרק את החברה , בית המשפט יעדיף לרוב שלא להורות על סעד של פירוק חברה.

           (2)    רכישה כפויה; במסגרת סעד זה יחויב אחד הצדדים לרכוש את מניותיו של הצד השני בהתאם לשוויין, בהתבסס על הערכת שווי אובייקטיבית. זהו סעד המתאים, בדרך כלל, לסיטואציה ה"קלאסית" של קיפוח המיעוט, דהיינו, כאשר ישנו מיעוט מובהק שקופח בידי רוב מובהק.

           (3)    התמחרות בין הצדדים; סעד ההתמחרות רלוונטי בפרט כאשר אין מקום להעניק יתרון א-פריורי לצד כזה או אחר. ההתמחרות ניתנת לביצוע בוואריאציות שונות. להלן  שתיים מהן: (i) השיטה המכונה "Russian Roulette" או BMBY (Buy Me Buy You) – הצד שמבקש את הפרדת הכוחות נוקב בהצעת מחיר עבור החברה כולה, ולאחר מכן הצד השני יכול לבחור האם למכור את מניותיו לפי המחיר שהוצע או לחלופין לרכוש את מניות המציע לפי מחיר זה; (ii) השיטה המכונה "Texas Shoot Out" או "שיטת המעטפות" – כל אחד מהצדדים מגיש, באופן סימולטני, מעטפה שבה הצעת שווי עבור החברה כולה שעל פיה הוא מוכן לרכוש את מניות הצד השני. הצד שהצעתו היא הגבוהה יותר יהיה חייב לממש את הצעתו ולרכוש את מניות הצד השני על פי השווי שהוצע.

           (4)    התמחרות פתוחה; במסגרת סעד זה, יוכלו בעלי מניות להציע את מניותיהם לכל המרבה במחיר – אף אם אין הניצע בעל מניות בחברה – כשמי שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר ירכוש את המניות המוצעות. סעד זה נפוץ בסיטואציות שבהן מכירת המניות נועדה להבטיח את פירעון חובותיו של בעל המניות המוכר.

        מנגנונים אלו פורטו בע"א 3662/17 – פלוני נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח, תק-על 2018(1), 4875(01/02/2018).

רכישה כפויה- כסעד מרכזי במקרים של קיפוח ואובדן אמון

כאמור לעיל, בפני בית המשפט קשת רחבה של סעדים אפשריים לצורך הסרת הקיפוח, ואולם במקרים של קיפוח מתמשך בחברות פרטיות או אובדן אמון בחברות שהן מעין שותפות הסעד העיקרי הוא סעד של רכישה כפויה. כלומר, הצד המקפח יחויב לרכוש את מניות המקופח לרוב לפי שווי ריאלי שיקבע על ידי מעריך שווי אובייקטיבי. סעד הרכישה הכפויה מצוין במפורש בסעיף 191(א) לחוק החברות, ואף הוכר בפסיקה ובספרות כסעד מרכזי. ראו: ע"א 8712/13  אדלר נ'  לבנת, פסקה 85 (01/09/2015) ;ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נ' פלוני (06/12/2018).

בסעד רכישה כפויה- יקבע שווי ריאלי וללא הפחתת פרמיית שליטה

ככל ובית המשפט יורה על רכישה כפויה, ימונה בדרך כלל מעריך שווי שיידרש לקבוע שווי ריאלי של מניות המיעוט ללא הפחתות בשווי הנוגעות לעובדה שמדובר במניות מיעוט. וכך, פרופסור צ' כהן בספרה "בעלי מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות" כרך ב' (התשס"ח, מהד.2) (עמ' 197):

כידוע, בהליך של מכירת מניות מיעוט במכירה רגילה, בשוק החופשי, ערכן של המניות נמוך יותר מעצם היותן מניות מיעוט (על כל המשתמע מכך במהלך העסקים הרגיל של החברה). ואולם, בהליך של מכירה כפויה ייקבע שווין של מניות המיעוט באופן אובייקטיבי על מנת להגן על בעל מניות המיעוט, שבמובן מסוים גם עליו נכפתה מכירת המניות בעקבות התנהלותו המקפחת של הרוב

במספר הזדמנויות שונות נקבע בפסיקה שבמקרים של רכישה כפויה, יחושבו שווי המניות ללא הפחתה ממחיר המניות עקב היותן מניות מיעוט

  • בע"א 3303/13 סימן טוב נ' נ' סימן טוב תקשורת בע"מ (29.12.2015). הודגש החישוב נטול האבחנה רוב/מיעוט, וזאת בפרט במעין שותפות או בחברה משפחתית.
  • עמדתו של כב' הש' דנציגר ברע"א 779/06 קיטאל ואח' נ' ממן ואח' (28.2.2012) (פ' 84):

"… נראה שהעמדה המקובלת בקרב המלומדים האמריקאים הינה שבכלל אין לבצע ניכיון בגין מניות המיעוט. נטען כי הערכת שווי החברה על פי שוויה הפנימי וכ"עסק חי" מחייבת הערכה כישות אחת תוך קביעת שווי מניותיה כנגזרת של שווי החברה באופן יחסי למספר המניות, ללא חשיבות להיותן מניות רוב או מיעוט…";

  • בת"א (מחוזי-ת"א) 37739-07-14 מ.ת.מ מבני תעשיה ומלאכה בע"מ נ' ספרא (פורסם בנבו, 6.8.2015), נשנה:

"הערכת שווי החברה כ'עסק חי' ללא הבחנה בין מניות מיעוט ומניות הרוב מהווה, כאמור, בסיס לשיטת ה-DCF שהיא השיטה המחייבת…".

  • ת"צ 26809-01-11 כהנא נ' מכתשים-אגן תעשיות בע"מ (9.8.2011), תביעה להסרת קיפוח, בה נקבע כי: "התמורה שהתקבלה בחברה בעקבות מכירת מניותיה לצד שלישי תתחלק באופן שווה בין כל בעלי מניותיה, ללא חשיבות לזהותם כבעלי שליטה או בעלי מניות מיעוט".

לייעוץ ראשוני ללא עלות

עורך דין שלו טסה

אני כאן ללוות אתכם בתהליך המשפטי במקצועיות נחישות ואמפטיה.

צרו קשר בנייד: 050-6499921
או השאירו פרטים בטופס ונחזור אליך בהקדם האפשרי.