מהי תביעה ייצוגית
תביעה ייצוגית היא תביעה אזרחית שמוגשת על ידי אדם אחד בשם קבוצת אנשים, כנגד חברה או רשות שלטונית.
תביעה ייצוגית נועדה למקרים שבהם יש קבוצת אנשים נפגעים , אך הנזק שנגרם לכל אחד מהנפגעים נמוך יחסית ולכן לא משתלם ליחיד מהקבוצה להגיש תביעה.
בכדי להתגבר על הכשל הנ"ל, חוקק חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: החוק) המעודד הגשת תביעות ייצוגיות באמצעות מתן פיצוי כספי מוגדל לתובע הייצוגי שתביעתו צלחה.
תובע ייצוגי שתביעתו צלחה יקבל פיצוי מסך הנזק שנגרם לכלל הנפגעים (ולא רק בגין הנזק האישי של התובע)
מי יכול להגיש תביעה ייצוגית
בהתאם לס' 4(א) לחוק, ישנם שלושה סוגי תובעים שיכולים להגיש תביעה ייצוגית:
- אדם פרטי עם עילת תביעה אישית באחד הנושאים המנויים בתוספת השנייה לחוק,
- רשות ציבורית המנויה בתוספת הראשונה לחוק. רשאית להגיש תובענה בעניינים הנוגעים לפעילותה
- ארגון שפועל למטרה ציבורית וללא מטרות רווח במשך שנה אחת לפחות- רשאי להגיש תביעה ייצוגית בעניין הנוגע למטרות הארגון, ושקיים קושי להגיש את התביעה בידי אדם פרטי.
באלו מקרים ניתן להגיש תביעות ייצוגיות
בהתאם לסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006, ניתן להגיש תביעות ייצוגיות רק בעניינים המנויים בתוספת השנייה לחוק.
ולהלן עיקרי התחומים שבהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית:
- עוולות צרכניות.
- מפגעים סביבתיים.
- הגבלים עסקיים וניירות ערך.
- ענייני ביטוח.
- תביעות נגד תאגיד בנקאי
- תביעות בנושאי הפליה ונגישות של בעלי מוגבלויות.
- מיסים שנגבו שלא בהתאם לחוק.
- תביעות מסוימות שבסמכות בית הדין לעבודה: הלנת שכר, שכר מינימום, הלנת פיטורים, ועוד.
- פרסומות באמצעים אלקטרונים שלא בהתאם לדין– אין לשלוח פרסום אלקטרוני מבלי שהנמען נתן אישורו בכתב
תביעה ייצוגית- שלבי ההליך
רעיון– תביעה ייצוגית מתחילה מרעיון, אך לא מספיק רק רעיון, התובע הייצוגי צריך להיות גם בעל עילה אישית.
בדיקת העילה אצל עורך דין לתביעה ייצוגית- משרדנו מציע פגישה ייעוץ ראשונית ללא עלות או התחייבות והבטחה לשמירה על דיסקרטיות.
משרדנו מספק ייעוץ מקצועי על ידי עורך דין שהוא גם כלכלן, נבצע בדיקות ונחווה דעה ביחס לסיכוי התביעה.
החלטה על הגשת תביעה, הכנתה ותשלום אגרה- ככל ומדובר בעילת תביעה טובה, משרדנו ימליץ על הגשת תביעה במהירות האפשרית (שכן ככל ותוגש תביעה ייצוגית בעילה זהה כנגד אותה חברה ,לא תתאפשר הגשת תביעה נוספת).
ישנו צורך להכין כתב התביעה באופן מקצועי ובמקרים מסוימים נדרש לצרף חוות דעת לתביעה הייצוגית, לרוב, לצורך הגשת התביעה נדרש לשלם אגרה.
בבית משפט שלום מדובר על כ- 8,000 ₪ ובבית משפט מחוזי כ- 16,000 אלף ₪, ואולם לצורך פתיחת התיק נדרש לשלם כשליש מגובה האגרה, כאשר יתרת האגרה תשולם ככל ויהיה צורך בשלבים מאוחרים יותר.
הגשה התביעה: מוגשים שני כתבי דין , כתב תביעה אישי ובקשה לאישור תביעה ייצוגית, התביעה מוגשת לבית המשפט השלום או המחוזי בהתאם לסכום התביעה, בשלב הראשון נדרש בית המשפט לאשר את התביעה כייצוגית ורק לאחר מכן דנים בתביעה האישית.
שלב אישור הבקשה הייצוגית- מדובר בשלב הקריטי של הליך, שלב שיכול לכלול מספר דיונים וחקירת עדים, בשלב זה בית המשפט יבחן ויכריע לאחר מכן, האם יש לאשר את התביעה כייצוגית, והכל בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
במרבית המקרים התביעה הייצוגית תסתיים בשלב הבקשה הייצוגית או אפילו לפניו, לרוב הצדדים מגיעים להסדר פשרה או לבקשה להסתלקות של התובע מתביעות, הסתלקות יכולה לכלול בתוכה גמול לתובע הייצוגי.
ככל והצדדים לא הגיעו להסכמות, אז בית המשפט יכריע אם לקבל או לדחות את בקשת האישור.
אם תדחה הבקשה לאישור התביעה כייצוגית– אז יכול שהתובע ייאלץ לשלם הוצאות לנתבע.
אם תתקבל הבקשה לאישר התביעה כייצוגית– אז ההליך נמשך והתובע יידרש להוכיח את תביעתו האישית.
התנאים לאישור בקשה לתביעה ייצוגית
בהתאם לס' 4 ו 8 לחוק להלן התנאים הנדרשים לאישור התביעה כייצוגית:
- התובע הייצוגי צריך להיות בעל עילת תביעה אישית, או לחילופין ארגון שמוסמך להגיש תביעה ייצוגית.
- התביעה צריכה להיות בנושאים המנויים בתוספת השנייה לחוק.
- עילת התביעה צריכה להיות משותפת לקבוצת בני אדם– שמלבד התובע ישנו ציבור נוסף שנפגע מאותה עילה.
- התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו לטובת הקבוצה (סעיף 8(א)(1) לחוק)- בית המשפט יבחן אם השאלה העולה מהתביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה ומה הסיכוי שהתביעה תוכרע לטובת הקבוצה.
- תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין (ראו סעיף 8(א)(2) לחוק) – יש להראות שהליך התביעה הייצוגית הוא המתאים לניהול המחלוקת.
- יסוד סביר להניח שעורך הדין שמייצג בהליך הוא בעל כישורים מתאימים שידע לייצג נאמני את חברי הקבוצה הנפגעת. לייצג את חברי ם יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייצוג וינוהל בדרך הולמת (ראו סעיף 8(א)(3) לחוק).
- קיים יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום-לב (ראו סעיף 8(א)(4) לחוק) – בית המשפט לבחון נדרש לבחון שהתביעה הייצוגית מוגשת בתום לב ובהעדר ניגוד עניינים.
גמול כספי לתובע הייצוגי
בכדי לתמרץ תובעים ייצוגים להגשת תביעות ראויות, החוק מאפשר לתובע ייצוגי לקבל "גמול לתובע הייצוגי" שהוא למעשה פיצוי כספי גבוה במיוחד, בדרך כלל מדובר על כ-5% מסך הנזק שנגרם לכלל הנפגעים.
גמול לתובע הייצוגי יפסק אם התביעה הייצוגית מתקבלת, ו/או אם הגיעו הצדדים להסכם פשרה, כמו כן גם בהסתלקויות של התובע מתביעתו, יכולים הצדדים להסכים על הסתלקויות מתוגמלות, הסתלקויות אלו (כמו גם הסדרי הפשרה) צריכות לקבל את אישורו של בית המשפט.
סיום ההליך: פשרה, הסתלקות, או פסק דין
ישנן 3 דרכים עיקריות שבהן לרוב מסתיים ההליך ולהלן פירוט:
הסתלקות – בהתאם לסעיף 16(א) לחוק, תובע ייצוגי רשאי להסתלק מתביעתו לאחר קבלת אישור מבית המשפט.
בד"כ, הסתלקות היא ללא גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט עו"ד, אך ככל והתובע הצביע על עילת תביעה לכאורה וההליך הניב תועלת ממשית לחברי הקבוצה, בית המשפט רשאי לאשר גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט עו"ד.
בהסתלקות מתוגמלת, התובע והנתבעת יציגו לפני בית המשפט את רכיבי ההסדר (לרבות הפיצוי לחברי הקבוצה), ובית המשפט יכריע אם לאשר את ההסתלקות המתוגמלת או לדחותה.
בהסתלקות לא נדרשת התייחסותו של היועמ"ש ולכן הליך אישור הסדר הסתלקות הוא קצר יותר מפשרה.
כמו כן, בהליך הסתלקות, הגמול לתובע הייצוגי ושכ"ט עורך דין יהיו בדרך כלל נמוכים יותר מאשר בהסכם פשרה.
הבדל נוסף בין הסתלקות לפשרה, הוא שהסתלקות לא מגינה על הנתבעת מפני הגשת תביעות ייצוגיות חדשות כנגדה באותו עילה.
הסדר פשרה– במרבית התביעות הייצוגיות הטובות, התובע והנתבעים מעדיפים להגיע להסדרי פשרה חלף ניהול עד קבלת פסק דין, הסיבה לכך, היא שבהסדר פשרה יכולים הצדדים למזער סיכונים ולקצר את ההליך.
הסדר פשרה, זה הסכם בין התובע הייצוגי לנתבעת, ההסכם כולל פיצוי לציבור, גמול לתובע הייצוג ושכ"ט עורך דין.
ההסכם מוגש לבית המשפט לקבלת אישור, בית המשפט מבקש את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, לבסוף מחליט בית המשפט אם לאשר או לדחות את הסדר הפשרה, כאשר השיקול העיקרי של בית המשפט הוא האם ניתן פיצוי ראוי לחברי הקבוצה שנפגעו.
ככל ומאושר הסכם הפשרה, לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית נוספת כנגד הנתבעת באותו עילה.
פסק דין בתום ההליך– מדובר על מקרים מועטים, לרוב התביעה הייצוגית מסתיימת הרבה לפני שבית המשפט מספיק לנהל את כלל ההליך.
ככל ויינתן פסק דין שמקבל את התביעה הייצוגית, הרי שבית המשפט יפסוק פיצוי לטובת הציבור, גמול לתובע הייצוגי (כ- 5% מסך הנזק לציבור) ושכ"ט עו"ד (כ-20% מסך הנזק לציבור).
